Review 4

לפעמים צריך מידע מסונן ומתומצת. לפעמים צריך רשימת תיוג מדוקדקת. לפעמים צריך נתון אחד ספציפי ולא רוצים לקבל שיעור שלם של עקרונות. אם זה המקרה אז כדאי לעיין בתקנים האלה, שנכתבו ע"י מחברים שלא חששו להיות פסקנים ונחרצים. נחרצות היא גם הבעיה של תקנים הללו והם לא יכולים להחליף את העקרונות והבנת הניואנסים. בידיים הלא נכונות הם פשטניים ומהווים כלי גס.

סליחה על ההתייחסות האישית. אני לא אוהב שרבוב של נימות אישיות אבל אני לא יכול לספר על MIL STD 1472 בצורה אחרת. מדובר במדריך שבמהלך השנים פיתחתי כלפיו יחסים מורכבים, לפעמים קוטביים, ועד היום יש לי כלפיו אמוציות חזקות.

התוודעתי למדריך הזה ביום שקיבלתי את התפקיד הראשון של מהנדס אנוש. זה היה לפני 27 שנים והתמניתי לממלא מקום מהנדס האנוש של חיל הים. לצרכי חפיפה הוקדש יום אחד ומה שאני זוכר ממנו הוא בעיקר: היכרות עם הפקידות, שולחן המתכת האפור שלי, הקומפקטוס של תיקי הפרויקטים, מדף צנוע של ספרים (צריך לזכור שבתקופה חלוצית זאת לא היו הרבה ספרים בתחום) אבל יותר מכל אני זוכר את המשפט: "וכאן נמצא ה-MIL שלנו והוא בגרסה C. תשמור עליו ואל תתן אותו לאף אחד". לא ידעתי מה זה MIL אבל המבט רב המשמעות גרם לי להבין שהאוגדן השחור הזה, שעטיפתו בלויה מרוב שימוש, משמעותי מאד לתפקיד. כמו כן הסקתי איכשהו שאני אמור לדעת מה זה, אז הנהנתי בחיוב ולא הפגנתי בורות.

במשך הזמן נעזרתי רבות ב-MIL STD 1472 ואפילו התגאתי ביכולת להגיע מיידית לדף הנדרש. הצלחתי גם לסגל לעצמי את המבט רב המשמעות של קודמי בתפקיד באזכור ה-MIL ולמדתי שאסמכתא של ה-MIL בד"כ מספיקה ואנשים נוטים שלא להתווכח עם קביעותיו. למשל: "נשמע שאתה צודק אבל מה לעשות, MIL STD 1472C חושב שאתה טועה". בקיצור, הוא היה נכס אסטרטגי למי שהכיר אותו היטב. אבל אז התחילו להתעורר כמה בעיות. הבעיה הראשונה הייתה שבהדרגה התחלתי להבין את המגבלות של התקן הזה. הכרתי כמה מהמחברים שלו וגם מהם שמעתי על הבעיתיות שבהתייחסות של שחור ולבן, על הקושי לבצע הכללות, על הצורך להבין עקרונות ועל הסכנה של הסתמכות יתר על תקנים. הבעיה השניה צצה לה כשמהנדסי פיתוח שעבדתי מולם הצטיידו גם הם בתקן הזה ואז לפעמים מצאתי את עצמי בהתגוננות, מנסה להסביר מדוע במקרה המסוים הזה לא לוקחים את הנתון מתוך ה-MIL אלא ממקור אחר. מבחינתם לא היה שום דבר אחר, רק התקן. באותה תקופה גרסנו שאסור שה-MIL יהיה בשימוש של מהנדסים כי הם עלולים להסתמך עליו באופן עיוור וזה יכול להוביל לטעויות. במילים אחרות, המוצא היחיד היה לטעון לבלעדיות בפרשנות ה-MIL. הבעיה היא שזה לא מתקבל כל כך טוב. וכך, ברבות השנים התחלתי להרגיש שבמקום לסייע לי ה-MIL רק מפריע.

כל אותה עת הייתי מהנדס אנוש מטעם הלקוח, חיל הים. אח"כ, כיועץ לחברות המפתחות מוצרים נתקלתי בסיטואציה חדשה: לעמוד מול לקוח שדורש עמידה ב-MIL. אם עד אז יכולתי להתגמש או לוותר על סעיפים לא רלוונטים, כעת, אם MIL STD 1472 מופיע במסמכים המחייבים של הפרויקט (ובפרויקטים הגדולים הוא בד"כ מופיע!) זה כבר לא עניין של מה בכך להפר את קביעותיו. והנה, מידיד הפך ה-MIL לאויב.

בשנים האחרונות חלה תפנית בהתיחסות הממשל האמריקאי לתקנים שיצר והוא רואה בריבוי התקנים גורם מסרבל המייקר את הפרויקטים. המצב הגיע לפעמים לאבסורד של מפרטי בדיקה אינסופיים ומוצרים יקרים ומגושמים שעומדים בכל התקנים אך לא עושים את מה שאמורים לעשות. כיום נדרש להיות מנומקים יותר ואם נדרש תקן מחייב יש להסביר למה.

לאמביוולנטיות הרגשית הזאת כלפי ה-MIL הוותיק הזה יש להוסיף שבכל פרויקט שהלקוח מחייב אותו עולה קרנו של מהנדס האנוש, וזה דווקא טוב.

אנסה להתעלם מאמוציות ולבחון את ה-MIL בריחוק אקדמי. מדובר בתקן שנכתב ע"י משרד ההגנה האמריקאי, שנועד להבטיח את איכות ממשקי התפעול, בהיבט הנרחב של הנדסת אנוש וארגונומיה, בפיתוח מערכות מכל הסוגים. הייעוד העיקרי, אמנם, הוא למערכות צבאיות, אבל רוב הבעיות והפתרונות זהים לפיתוחים אזרחיים. התוצאה היא מסמך רחב היקף המתייחס בצורה תמציתית ביותר לכל נושאי הנדסת האנוש, תוך מתן הנחיות משוקללות לכל בעיה. השקלול הוא השיפוט שעשו המחברים ביחס לחומר המחקרי המתייחס לנושא וקביעת ההדגשים הערכיים והערכים המספריים ההופכים לתקן מחייב. זהו פרויקט לא קטן והתוצר יכול להיות שימושי ביותר לכל העוסקים התחום, גם אם זה אינו תקן המחייב אותם. MIL STD 1472 יצא לראשונה ב-1968 ועבר רוויזיה משמעותית ב-1987. המהדורה האחרונה היא MIL STD 1472 F והיא לא שונה בהרבה מ-1472 C - כ-200 עמודים מרוכזים של סעיפים תקן בכל נושא, כולל ממשקי מחשב.

MIL STD 1472 מוביל משפחה ענפה של תקני הנדסת אנוש של משרד ההגנה האמריקאי והבולטים הם:

קטגורית המדריכים, התקנים, ורשימות התיוג בתחום הנדסת אנוש כוללת עוד כמה מקורות. אחד מהם ראוי לדעתי להמצא על מדף הספרים של כל אנשי ה-UPA. זהו ה-HFDG:

ה-HFDG הוא מדריך רב ערך של Federal Aviation Administration, משרד התחבורה האמריקאי והמדען הראשי, משנת 2003, עם עדכונים שוטפים. הוא עדיין לקוני אבל הרבה יותר אינפורמטיבי מ-1472. פרק 8 - Computer-Human Interface Guidelines כולל מידע תמציתי אבל אמין ומדויק לרבות מהשאלות העשויות להעסיק את אנשי השימושיות. פרק 8 הוא, שימו לב, ספר שלם בן 213 עמודים של מידע מרוכז, בעל מילון מונחים ואינדקס שימושיים. אחד הפלוסים הוא ציון המקור שעליו מסתמכת ההנחיה, אם כי חלק גדול מן ההפניות היא לתקנים אחרים.

לצורך הדגמה פתחתי את 2 המדריכים בסעיפים הנוגעים לצורת הפונט המועדפת, serif לעומת sans serif. אני יודע שהספרים המרכזיים בתחום מתייחסים לכך ויש מחקרים בנושא, אבל אם רוצים את השורה התחתונה מספיק לראות מה אומרים התקנים. אז MIL STD 1472 מגדיר זאת בסעיף אחד (סע' 5.2.1.6.4.4). הוא מנחה לעשות שימוש בפונט sans serif אם תנאי הראיה לא אופטימאליים. ה-HFDG, לעומת זאת, מספק מידע מתומצת אבל מסביר. הוא מתייחס (בסע' 8.2.5.7) לכמה היבטים של הפונט ולעניין ה-serif כותב שלשיפור יכולת קריאה יש להשתמש בפונט serif עבור טקסט מתמשך, כל עוד אין מגבלת גודל והרזולוציה לא מעוותת את ה-serif. בניגוד לסגנון התקני של תקנים יש גם הסבר מהו serif:

זו גם ההגדרה המופיעה ב-glossary. ויש גם אסמכתא לקביעה: Nielsen 2000. יפה, מה עוד צריך?

המידע המופיע בפרק 8 כולל את רוב הנמצא בספרי ה-GUI וישנם חלקים שקשה למצוא בספרות ה-UI. למשל תת פרק ההנחיות להצגה ותפעול מפות. מהן המניפולציות הרצויות בתפעול מפה? האם רצוי להציג גריד? האם ביצוע זום מחייב דילול פרטים? האם מפות בחלונות נפרדים חייבות להיות באותה אוריינטציה?

אז מה עוד צריך? לפעמים לא צריך עוד שום דבר אבל לפעמים צריך קצת הסברים והנמקות. לא הכל שחור-לבן ולא כל הנחיה היא אמת מוחלטת. לכן חשוב מאד להבין את המגבלות של התקנים והמדריכים המספקים הנחיות. הם מיועדים "למבינים בלבד" ועלולים להטעות את מי שלוקח אותם באופן עיוור. מצד שני, עבור המקצוען, כלומר מי שמסוגל להבין את העקרונות שבבסיס ההנחיות, הם מהווים אסמכתא מהירה לנתונים מספריים ורשימת תיוג מעולה, בכדי לתזכר ולהבטיח שלא שוכחים להתייחס לכל האספקטים.

עד לא מזמן היה ה-FAA שולח CD חינמי עם התקן עפ"י בקשה. הוא הפסיק זאת בגלל עלויות המשלוח אבל מאפשר הורדה לאחר מילוי שאלון קצר בכתובת: http://hf.tc.faa.gov/hfds/download.htm . מי אמר שמוצרים איכותיים נמכרים ביוקר?

Section 5.1 - Control/Display Integration
Section 5.2 - Visual Displays
Section 5.3 - Audio Displays
Section 5.4 - Controls
Section 5.5 - Labeling
Section 5.6 - Physical Accommodation
Section 5.7 - Workspace Design
Section 5.8 - Environment
Section 5.9 - Design For Maintainer
Section 5.10 - Design Of Equipment For Remote Handling
Section 5.11 - Small Systems And Equipment
Section 5.12 - Operational And Maintenance Ground/Shipboard Vehicles
Section 5.13 - Hazards And Safety
Section 5.14 - User-Computer Interface
Section 5.15 - Visual Display Terminals

תת פרקים מתוך ה- HFDS, פרק 8 - Computer-Human Interface Guidelines:

שמוליק ארואס עוסק בכל היבטי הנדסת אנוש משנת 1980. בעבר ראש תחום הנדסת אנוש של חיל הים וכעת יועץ עצמאי ומרצה. MA בפסיכולוגיה תעשיתית מאוניברסיטת בר אילן ו-PhD בפסיכולוגיה קוגניטיבית מאוניברסיטת ת"א. מומחה ל-HMI, HCI, MMI, UI, GUI, BBQ.

פנייה לדר. ארואס

תגובות