 |
User
Sampling
|
גרסה משוכללת יותר של
ה-Iteration ואהובה
מאוד על
Flickr.
בוחרים 2000-3000
משתמשים ומבצעים את
השינוי רק לגביהם.
בוחנים את אופן השפעת
השינוי עליהם כקבוצת
ביקורת אל מול יתר
משתמשי האתר.
|
|
Real Life
Usability Tests
|
עוד שיטה היא לשלוח
בוחנים עם מחשבים
ניידים לשטח (בו נמצא
קהל היעד), ולבצע
בדיקות שימושיות
קצרות בעזרתם האדיבה
של המשתמשים. (אשר
נמצאים בסביבתם
הטבעית ולא
ב"מעבדה").
שימושיות
קונטקסטואלית
יש
מספר חוקי שימושיות
אינטרנטיים שנשמרו
לאורך השנים. אחד מהם
הוא ניווט גלובאלי
וקונסיסטנטי לאורכו
של כל האתר. אלא
שמחקרים הוכיחו כי
ניווט קונטקסטואלי
מציע ערך רב בהרבה
מאשר הניווט
הגלובאלי, בייחוד
באפליקציות
אינטרנטיות. אפילו
ג'ייקוב נילסן (כן,
ההוא), כתב על כך
במאמרו, עוד בסוף שנת
2004 :
Although it has some
limited use,
global navigation is
overrated.
Contextual
navigation offers
much more value,
providing direct
links to elements
that are highly
relevant to the
user's current
location (and
presumably their
current interest).
באפליקציות האינטרנט
החדשות (כדוגמת
BASECAMP), אנו
יכולים לראות דוגמא
קלאסית לניווט
קונטקסטואלי שמצמצם
את מאוד את אפשרויות
הניווט בכל מסך על
ידי סינון אפשרויות
לא רלוונטיות ועל ידי
כך ומייצר חוויית
שימוש זורמת ומהירה.
טיפ:
טכניקה מצוינת לניווט
קונטקסטואלי נקראת
epicenter design (שמשמעותו
תכנון מוקד הרעש...). תחילה
יש לבחור את האלמנט
בעמוד אשר מהווה אבן
היסוד שלו ("מטרתו
הטהורה של העמוד")
ובלעדיו העמוד חסר
משמעות. יש להגדיר את
השימושיות של אלמנט
זה ולאחר מכן להתפתח
ליתר העמוד. טכניקה
זו מאפשרת להתמקד
ב"מטרה הטהורה" של
העמוד ולכן גורמת
ליתר האלמנטים בעמוד
להיות בנויים בסיס
מטרה זו, דבר המייצר
ניווט קונטקסטואלי
באופן טבעי.
אגב,
בעניין הזה חלה
התפתחות מעניינת גם
בתחום משחקי המחשב.
לאחר דורות שבהם
היינו רגילים לעבוד
עם Heads-up
displays (המכונה גם
HUDS) - לוח
מכוונים קבוע על המסך
(כמות התחמושת שנותרה
לנו למשל...),
מתחילים המשחקים
לשנות את הניווט הזה
ומציגים את
האינפורמציה על הכלי
עצמו. (לדוגמא: כמות
הכדורים תוצג על הנשק
הנבחר עצמו).
סטנדרטים ועלייתו
המטאורית של FIREFOX
הסטנדרטים (תקנים)
לכתיבת קוד אינטרנטי
(MARKUP LANGUAGE)
נועדו לאפשר לאתרי
האינטרנט להיות
מוצגים באופן מיטבי
על כל מכשיר אלקטרוני
המחובר לאינטרנט, ללא
תלות בתוכנת הדפדפן
שבו, גודל המסך או
סוג המכשיר.
הסטנדרטים (שמוגדרים
ברובם ע"י ארגון
האינטרנט העולמי
W3C), היו קיימים מזה
זמן רב, אך זכו לרוח
גבית חזקה מכיוון
תנועת ה-web
2.0 וכיום
(בעיקר בחו"ל לצערי),
האתרים נכתבים באופן
סטנדרטי תוך הפרדה
מוחלטת של תוכן
מעיצוב האתר (המוגדר
אך ורק בקבצי CSS).
60
שניות של סטטיסטיקה:
25% מהגולשים בעולם
כבר משתמשים
ב-FIREFOX כדפדפן
הראשי שלהם. (ע"פ סקר
W3C האחרון). אני
מקווה כי החברות בארץ
יצטרפו למגמה זו
ויתחילו להתאים את
האתרים אותם הן בונות
גם לדפדפנים האחרים.
השימוש בתגיות
השימוש בתגיות (Tags)
בעולם ה-web 2.0 נועד
לארגן את המידע באתרי
תוכן (בד"כ קהילתיים)
באופן יעיל יותר.
פריטי תוכן, כגון
תמונה ב-Flickr,
מתויגים ע"י המשתמש
במספר תגיות המתארות
את התמונה באופן
המיטבי ביותר. לשימוש
בתגיות יש השלכות
רבות (ביניהן גם
ארכיטקטורת המערכת)
אך אנו נתמקד בהשלכות
השימושיות
הרלוונטיות.
התגיות בכלל מאפשרות
ניווט מהיר בתוך ים
מידע ע"פ מילות מפתח.
השימוש בענן תגיות
בפרט מאפשר להציג את
המידע גם לפי מידת
השכיחות שלו (תגית
המופיעה מספר פעמים
רב תופיע בגופן גדול
יותר). אתרים רבים
מבססים את החיפוש על
פי שיטה זו (כגון
http://del.icio.us/,
Flickr ועוד...)
ואנו רואים אותה
הולכת וצוברת
פופולאריות רבה.
השיטה היא
אינטואיטיבית, מקלה
ומכוונת עבור
הגולשים.
בהתעלם מהדיונים
הפילוסופיים הרבים על
טיב המידע שנאגד תחת
התגיות הללו, ניתן
לומר כי זו שיטת
ניווט ראויה לאתרים
קהילתיים בהם
המשתמשים מייצרים
תוכן רב.
לסיכום
אין
ספק כי מגמות
השימושיות החדשות
הללו מכניסות פלפל
ועניין לעולם
השימושיות האינטרנטי.
כעת נותר לראות אילו
מהן ישפיעו באופן
המשמעותי ביותר על
חווית המשתמש באתרים,
וישרדו לאורך השנים.
חשוב
לציין כי למרות
שהמאמר עוסק בעיקרו
באפליקציות בעולם
האינטרנט, הרי שחלק
נכבד מהשיטות והמגמות
המוצעות כאן ראויות
לשמש ככלים גם
באפליקציות שאינן
אינטרנטיות.
ביבליוגרפיה
