ביקרתי זה לא מכבר באתר חברת החשמל. בעמוד הבית קידמה את פני כותרת מאירת עיניים: "החורף כבר כאן ומוכן. ומה איתכם?" בהמשך אומרת כותרת המשנה "המלצות כיצד ניתן ליהנות מחורף נעים, בטוח ולא יותר יקר ממה שצריך...". שלוש הנקודות הן כמובן במקור. ניחא הכותרת המשדרת חובבנות מתחכמת אבל לשלוש הנקודות בסיפא של כותרת המשנה יש תפקיד בסגנון "ותחשבו על זה...". מה יש לי לחשוב? הייתי מצפה שבסוף המשפט תבוא לכל היותר נקודה ובעקבותיה לינק לאוסף ההמלצות, או שבכלל הכותרת תהווה לינק להמלצות. במקום זאת מישהו טרח והוסיף עוד שתי פסקאות, סך הכול כמאה מילה, שניתן היה לצמצמן לכל היותר לרבע ועדיין להבהיר את הטעון הבהרה כתצוגה מוקדמת למאמר המלא.

הטקסט עצמו מזכיר חיבור שמגיש תלמיד כיתה ח' למורתו ולא מסר שיווקי ממוקד. במקום הפתיח "השאלה החמה הנשאלת מדי חורף" ושאר ירקות בהם מתובל הטקסט כדאי היה (כרצוי לגבי המדיום האינטרנטי) למקד ולהציף את המסרים החבויים במאמר המלא. כל הקטע יכול היה להצטמצם למשל ל"באיזה מכשיר עדיף לחמם את הבית? המלצות לשימוש מושכל בדוד לחימום מים, מייבש כביסה ותאורה. צרור עצות הנוגעות להפעלה בטיחותית של המכשירים". כמה מילים? 22 בדיוק. אולי בכלל ניתן לוותר על כותרת המשנה ולהחליפה במשפט הנ"ל, ואז גם לא נזדקק לגלול את עמוד הבית כדי לגלות שיש שם עוד מספר מסרים שכנראה חברת החשמל סבורה שראוי להחביאם.

בכך לא הסתיים העניין. הקלקה על "לפרטים נוספים" בסוף הסיפור מקפיצה (ללא אזהרה) קובץ "וורד" הערוך במתכונת שמקרה הטוב תתאים ל"פלייר" מודפס ולא לאינטרנט. לשם מה יש צורך לעשות שימוש בקבצי "וורד", אין להם כלי ראוי לעריכת תוכן? השימוש היחיד הרלוונטי בקבצים "מוקפצים" הוא לגבי טפסים שהמשתמש נדרש להדפיס. נפתח הקובץ. אין שם זכר ללוגו של חברת החשמל. מופיע שמה של הכותבת, ללא תואר שיקנה לה איזושהי מומחיות בנושא הכתבה וכמובן אף לא תמונתה. מחקרים רבים טוענים שבמקרים של כתבות מומחה יש לציין מעבר לשמו של הכותב את תוארו ורצוי מאוד להצמיד גם את תמונתו.

חברת החשמל: (www.iec.co.il)  חומר מוצג באופן חובבני.

המאמר מופיע בשני טורים. תתחילו לקרוא ותגלו שבסוף הקריאה של הטור הראשון יש לעלות חזרה למעלה כדי להתחיל בקריאת הטור השני. בגוף הטקסט משולבות הדגשות מיותרות למכביר, שלא לדבר על כך שהוא כולל מחד שיעור קצר בפיסיקה ומאידך עצות טריוויאליות בשפת ציווי כמו: "יש ללמוד היטב את הוראות ההפעלה וכללי הבטיחות בשימוש המכשיר לפני הפעלתו הראשונה." יש בחינה? זה רק בחורף או גם בקיץ?

עד כאן ההיטפלות לחברת החשמל. הם לא בודדים במערכה. השיא של הגשת חומרים בצורה חובבנית שייך לאתר של חברת סלקום. מעבר לשפת פקודות ארכאית בסגנון "לחץ כאן" במקום לינק תוכני מתבקש, תגלו בעמוד התעריפון של סלקום בחו"ל מסך מדהים שיכול להעיד או על כך שהם אינם מעוניינים להעביר את המידע או על חובבנות לשמה.

סלקום חו"ל: (www.cellcom.co.il) שיא החובבנות או עמוד לבוגרי "המוסד"?

תוכלו לומר "לא נורא". דווקא כן נורא. כל כך למה? מחקר שנערך באוניברסיטת סטנפורד בחן ממה מושפעת תפיסת הגולש את החברה בעלת האתר. הם בחנו 51 קריטריונים. הקריטריון שנמצא כמשפיע ביותר לרעה היה "חובבנות". למרות שהאינטרנט הפך למדיום תקשורתי מרכזי בחיינו עדיין חלק ניכר מהחברות בישראל מתעלמות מעובדה שלחומרים המופיעים באתר שלהן יש השפעה על תפיסת המשתמש אותן. ראו הוזהרתם.