אתרים של מרכזים רפואיים הם מן הסתם כלי שיווקי ראשון במעלה, הן למיצוב והן למכירה. למרכז רפואי יש הרבה מה למכור, החל בשירותים האלקטיביים של מרפאות החוץ עבור ל"יולדות" וכלה בתעתיקי סיכום אשפוז וחוות דעת רפואיות. אנו מצפים, כפי שכבר כתבתי לא פעם בעבר, לשירות מקוון, למתן מענה יעיל לצרכי המשתמש וכמובן להפיכת נתונים למידע שיווקי.

האתר (נראה חדש) של המרכז הרפואי על שם שיבא מהווה דוגמה מרגיזה במיוחד למתיחת פנים קוסמטית, נטולת ערך מוסף מוצק למוסד ומסע מתיש עבור המטופל או המטופל הפוטנציאלי. יש בו כמעט כל רעה חולה בהיבט של הנדסת אנוש (שימושיות), בהיבט השיווקי, בהיבט הטכנולוגי ואפילו בהיבט הוויזואלי.

כירורגים חותכים

נתחיל בקטנות, היינו בשפה הוויזואלית. הצבעוניות השנויה במחלוקת של הפרקים העיקריים לא נוצלה לשם מיתוג וויזואלי של המרפאות או מחלקות האשפוז, לינקים בצבעים משתנים וכותרות משנה בצבע כחול עם קו מתחתן שכלל אינן לינקים אלא טקסט סטטי. ועוד דבר, המטופלים לא כל כך ששים לראות תמונה של כירורגים חותכים מחדר ניתוח (עמוד האגף לכירורגיה).

במישור של שימושיות והנדסת אנוש אין חיווי על גבי סרגלי הניווט למקום הימצאי, על אפשרות הגדלת האות המזערית הם לא שמעו, כפילות מיותרת בסרגלי הניווט יש ויש (כמה פעמים אני זקוק בעמוד לקישור לארכיון חדשות האתר?) ובלוקים אימתניים של טקסט ללא כל פילוג לפסקאות מצויים בשפע. זה רק קצה הקרחון. מבחינה טכנולוגית מנגנון החיפוש לא מסוגל לאתר מנהל מחלקה אותו ניסינו לאתר (פרופ' יעקב שנידרמן. את השם העתקנו מהאתר עצמו).

מנגנון חיפוש שלא עובד. פרופ' יעקב שניידרמן הוא מנהל המחלקה לכירורגיית כלי דם.

מידע רלוונטי או קבצים להורדה?

ארכיטקטורת המידע מוזרה בלשון המעטה. בראש עמוד הבית של בית החולים לילדים על שם ספרא, יש לינק ענק (אדום, כי ככה בא להם. באתרי בריאות רצוי להימנע ככל האפשר מאדומים) המוביל באופן בלתי צפוי לדבר מנכ"ל המרכז הרפואי שיבא. בתחתית העמוד (הנקניקייה הבלתי נגמרת) של המרפאה לאלרגיה ואימונולוגיה גילינו אוסף קבצי "וורד" להורדה תחת הכותרת "קבצים להורדה". הם וודאי התכוונו ל"מידע רלוונטי". אחד מהם נושא את הכותרת "אלרגיה לאבק הבית". מה שנטען אצלי בקובץ ה"וורד" היו שלוש תמונות דהויות שנסרקו מברושור של המרפאה. לא דיברנו על כך ששפת הווב שונה משפת הפרינט? מה רע בהעלאת החומר המקצועי התומך במומחיות המרפאה מלינק רלוונטי משמאל לטקסט שבמרכז העמוד, ושכמובן יעלה כעמוד נורמלי לכל דבר ועניין.

בית החולים לילדים. טקסט אפרפר, כותרת משנה אדומה שהיא לינק. קודם כל תלמדו היסטוריה.

כאשר מגיעים ל"מיני עמוד בית" של המרפאות לא שואלים מה אני מחפש, אלא זורקים לי את שמות המרפאות, כלינקים בסרגל ורטיקאלי בימין העמוד (לא אמרנו כבר שבעברית מקומו של סרגל זה משמאל?) ובמרכז העמוד הנחייה "לבחירת המרפאות, לחץ על התפריט מימין". אף אם חסכתם בתכנון אפליקציית צרכים שתוביל למרפאה מסוימת, ראוי היה לתת מה שמכונה מפה קוגניטיבית של המרפאות במרכז העמוד, כלומר, במקום ההנחיה המפתיעה "לחץ על התפריט מימין", לתת בגוף העמוד את שמות המרפאות (יהווה גם לינק ליתר פירוט) ומשפט או שניים על תחום פעילותה של כל מרפאה ועל מנהלה הרפואי.

פיתרון על פי צרכים

אי אפשר בלי שיווק. הרעה החולה מתחילה בעמוד הבית, שם נוחת המטופל הפוטנציאלי לראשונה. הוא יבקש לאתר קצה חוט ראוי לצרכיו. מה נתנו לו? שני קהלי מטרה (ילדים ונשים), מצב אחד (שיקום) שלושה מוצרים כלליים (אשפוז, מכונים ומרפאות) וכמובן "שונות". בעמוד זה מקדם את פניו של המשתמש בנר אימתני שמוקם בראש העמוד. זה המודל הכלכלי של האתר? אולי המודל הכלכלי נעוץ במתן פיתרון על פי צרכים.

בכל רחבי האתר "זורקים למשתמש" נתונים. מן הראוי לעבד את הנתונים למידע שיווקי. אפילו עמוד "צור קשר" מהווה עמוד נתונים כללי עם שתיים או שלוש כתובות דואר אלקטרוני. כדאי היה שעמוד זה יכיל בין השאר טופס פנייה מקוון עם נושאים ונמענים ספציפיים.

המרכז לפניות הציבור. צלצלו לנו.

כאשר מגיעים למחלקה מסוימת, מתקבלים הרבה מאד נתונים אך לא מידע. כדאי במקרה דנן "להציף" את השירותים הייחודיים של המחלקה, פרטי התקשרות וכמובן לתת למשתמש שהצליח לנחות כאן איזושהי אפליקציה שתנחה אותו על פי מצבו. את הנתונים המוצגים כנקניקייה ארוכה יש לחתוך לשכבות של מידע אותן יוכל המשתמש לעכל בקלות. משתמשים לא מעטים יחפשו בסך הכל מידע מנהלתי על המרפאה, אז למה הוא חבוי איפושהו באמצע. יש גם יש כתובת (קומה ראשונה, אגף מזרחי, בניין מרכזי) אבל מה עם מפת הגעה? אם בתוכן עסקינן, הרי מעט רקע (עם תמונת פורטרייט טובה) על כל רופא במרפאה או במחלקה לא היה מזיק.  התהייה הטריוויאלית מה עם הזמנת תור באופן מקוון מוגזמת מעט. הם שמעו רק על טלפונים, לשם מה המציאו את האינטרנט? אפילו טופס 17 ניתן להעביר באמצעות הפטנט המכונה אינטרנט. לשווא ניסינו לאתר תיבת הזדהות לשם איתור מידע רפואי שלנו.

את הכסף, את הכסף!

אני תוהה אם קברניטי מוסד רפואי מכובד כמו שיבא לא סברו שאתר הוא כלי שיווקי שאמור לענות על צרכים של מטופלים או מטופלים פוטנציאלים או אפילו רק על צרכים של המוסד עצמו (התייעלות ומכירה) ולא פלטפורמה לזריקת נתונים. ניכר שיד מתכנן לא הייתה באתר הזה, ואם הייתה, הרי על זה שנו רבותינו "את הכסף, את הכסף".

תגובות