משרתם של שני אדונים: שיקולי מוסר בעיצוב ממשק
מאת רחל ענבר
כמעצבי אינטראקציה, אנו נמצאים תמיד בין שני גורמים שאין להם בהכרח אינטרסים משותפים – מי שהמוצר / תוכנה / אתר שייך לו , ומי שאמור להשתמש בו. דבר זה נכון אפילו אם מדובר באתר או באפליקציה שאנחנו בעצמנו מתכננים.
אז מה עושים כאשר הרצונות של בעלי המוצר אינם תואמים את רצונותיהם של הלקוחות? ניקח, לדוגמה אתר אינטרנט בו המודל הכלכלי של בעל האתר הוא רווח מפרסומת. מצד שני, מטרתם של מבקרי האתר היא להשיג את המידע המבוקש / לצפות בתוכן המבוקש במהירות האפשרית - וזהו. בעל האתר יודע שאם הוא יאפשר לאדם להשיג את המידע בצורה קלה, סביר להניח שהמבקר יעזוב את האתר מבלי להקליק על מודעה. אז מה יעשה מעצב UX שמתבקש לעצב אתר מידע על בסיס מודל כלכלי של מודעות, כאשר הוא מעוניין לקבל החלטה מוסרית?
נתחיל בשאלה – האם פרסום מודעות המפריעות לרצף הקריאה הוא בכלל מעשה לא-מוסרי? בכדי לענות על שאלה זו, אתייחס לחלק ממודל השלבים לקבלת החלטות מוסריות של פרופ' אביבה גבע מהמחלקה לניהול ולכלכלה באו"פ.
בשלב הראשון, לפי המודל, יש לאסוף מידע ולחשוב על האפשרויות השונות, תוצאות האפשרויות וכדאיותן. על בסיס זה, מקבלים החלטה לגבי מה רוצים לעשות.
במקרה שלנו, נניח שההחלטה היא לפרסם מודעות המפריעות לרצף הקריאה. התוצאות של החלטה זו כוללות הכנסות כספיות לבעל האתר, הכנסות שמאפשרות לו להמשיך להשאיר את המידע זמין לאנשים המעוניינים בתוכן – ונניח שהתוכן הקיים באתר, אפילו אם קצת קשה למצוא אותו בין המודעות, הוא תוכן בעל ערך. התוצאות למבקרי האתר הן שיש תוכן זמין שמעניין אותם ומצד שני, גוזל מהם משאבים קוגניטיביים וזמן מיותר.
בשלב השני, בוחנים את ההחלטה לפי ההיבטים הבאים:
- תועלתנות – האם המעשה תורם לטובת הכלל?
- חובות – האם המעשה עומד בדרישה לנהוג באחרים בכבוד וביושר?
- זכויות – האם המעשה מתחשב באינטרסים חיוניים של אחרים?
- צדק – האם המעשה מתייחס באופן שווה לשווים ובאופן שונה לשונים?
טובת הכלל לוקחת בחשבון את האינטרסים של כל המעורבים. ניתן בהחלט להגיד כי הרווח הכלכלי של בעל האתר וזמינות המידע למבקרים תורמים לטובת הכלל.
בנושא החובות אנחנו נתקלים בבעיה. האם פרסום שמפריע לקשב (למשל באנרים זזים, חלונות שקופצים מעל לעמוד, מודעות שמפריעות לרצף הקריאה) מכבד את המבקרים באתר? לא ממש.
בנושא הזכויות, בהנחה שהתוכן באתר הוא אמין, מעשיר את הידע האישי של המבקר ואינו מטעה, אז אפשר להגיד שאין כאן בעיה של זכויות.
מבחינת צדק, האם הצבת מודעות באמצע תוכן ישפיע בצורה שונה על אוכלוסיות שונות המגיעות לאתר? האם אנשים פחות משכילים, למשל, עלולים לחשוב שמדובר בחלק מהתוכן של האתר ואז לא לראות את התוכן שהם חיפשו? אם כן, גם כאן מדובר בבעיה מוסרית.
(ניתן כמובן לחשוב על שאלות נוספות בחלק מהקטגוריות, כאן השאלות מיועדות לתת דוגמה ולהראות כיצד כדאי לחשוב בזמן המענה לשאלה.)
אם כך, נסכם את התשובות ונראה שבשני היבטים קיימת בעיה מוסרית. הפתרון הוא למצוא דרכים לשנות את ההחלטה כדי שהוא יכבד את המבקרים באתר – את זמנם ואת המשאבים הקוגניטיביים שלהם; ולדאוג שניתן יהיה להבחין בין מודעות לתוכן כדי שכל מי שמגיע לאתר יוכל להבחין ביניהם. חשוב לציין שלא צריך לחשוב רק בכיוון אחד של שינוי המיקום; אפשר גם לחשוב על שילוב מודעות שמעשירות את התוכן שמוצג, במקום לגרוע ממנו (ראו דוגמאות למטה).
להחלטה מוסרית גם יתרונות. מחקרים הראו שאנשים נוטים בכל מקרה להקליק יותר על מודעות רלוונטיות. כמו כן, ייתכן שהכבוד שאנו מפגינים כלפי מבקרים באתרים תורם לנו בצורה ישירה או עקיפה, למשל ייתכן שהוא מעורר נכונות לחזור לאתר ולהמליץ עליו לחברים.
דוגמאות לשילוב מודעות בטקסט. מימין, צילום מסך, משמאל הדגשת סוגי תוכן שונים:
דוגמה לא טובה – התוכן (ירוק) נחתך ואף מתערבב עם המודעות. מודעות לא רלוונטיות (אדום).
דוגמה טובה – התוכן (ירוק) כמעט לא נחתך ורוב המודעות רלוונטיות (כחול), כאשר רק מיעוט אינן רלוונטיות (אדום).
חזרה למעלה
