שימושיות, תכנון ממשק וחווית משתמש, הנדסת גורמי אנוש ומה שביניהם

מאת: עוזי שמילוביץ', מנכ"ל משותף, Netcraft

NETCRAFT מורכבת מצוות של מומחים המשלבים קשת רחבה של מיומנויות בכדי לספק ללקוחות (ובעיקר למשתמשים שלהם) חוויות שימוש מרגשות וממכרות, תוך למידה מתמדת של המדיום ושל שיטות שימושיות חדשניות. השילוב בין תכנון ממשקי המשתמש לבין הוצאתו לפועל הן מבחינה ויזואלית והן מבחינה טכנולוגית מקנה לנו יתרון בהבנת התהליך במלואו, על כל שלביו, דבר המאפשר את הבטחת איכותו ושלמותו של המוצר הסופי.

מהפכת ה-WEB 2.0 מביאה אל דלתותינו אתגרי שימושיות חדשים וישנים כאחד ובעיקר מאיימת לשנות, אם לא לזעזע, את חוויית השימושיות האינטרנטית. המהפכה הביאה עימה את התפיסה כי הגענו לעידן חוויית המשתמש (אחרי שנים של שלטון הטכנוקרטים). בהתאם לכך התפתחו מספר תפיסות חדשות לשימושיות באינטרנט.

אז ברוח החג הממשמש ובא, מה נשתנה ב-web הזה?

READABILITY

בעולם שבו התוכן הוא המלך וישנו בלוג לכל פועל, ישנה חשיבות גדולה מאוד לקריאות האתר – Readability. המונח מתאר את מידת היכולת של הגולש לקרוא את הטקסט באתר באופן נוח וברור.

אחד מהטרנדים הויזואליים שהביאה עימה מהפכת ה-web 2.0 הוא השימוש בטקסט גדול באתרים. (ואולי זו סיומה של הקונספירציה של המרפאות המציעות ניתוחי לייזר לשיפור הראיה), ובמרבית הבלוגים בוחרים הבלוגרים לכתוב את דעותיהם בשחור על גבי לבן… (לניגודיות מקסימאלית…).

AJAX והשפעתו – אפליקציות אינטרנט עשירות

אם לא שמעתם על AJAX אז כדאי שתצאו מהבוידעם ותתחילו להתחבר. המונח שטבע Jesse James Garrett (מחברת השימושיות המצוינת Adaptive Path) מתאר למעשה טכניקה המאפשרת לעדכן מידע על המסך באופן מיידי ללא רענון הדף (וזאת באמצעות שימוש ב-JAVASCRIPT ו-XML).

השימוש המרובה ב-AJAX והשימוש ההולך וגובר של ב-FLASH לשם מימוש פונקציונאליות בעמוד יוצר אפליקציות אינטרנט עשירות ואינטראקטיביות מחד, ובעיות שימושיות מאידך. לדוגמא, השימוש ב-AJAX וב-FLASH מבטל למעשה את פעולתם של הכפתורים BACK ו-STOP בדפדפן. הכפתורים הללו הם מהכפתורים השימושיים יותר וביטול פעולתם פוגע בקונבנציות שאליהם רגילים גולשי האינטרנט מאז ומעולם.

אז מה עושים?

משתמשים ביכולות אלו בתבונה, במידה ורק במקום שבו אנו מבינים כי הם ייצרו עבורנו ערך גדול ואמיתי לחוויית המשתמש, או לפחות כזה שיהיה שווה את ה"הפסד" בשימושיות.

פשטות ופרגמאטיות – Simplicity and Getting Real

פשטות הייתה מאז ומעולם באחד העקרונות החשובים בעולם השימושיות. אך באתרי האינטרנט החדשים אנו מדברים על פשטות רדיקלית.

חברת 37Signals היא זו שמובילה מגמה זו, ומוצר ניהול הפרויקטים האינטרנטי שלה Basecamp שנבחר למוצר השנה באינטרנט ב-2005 כנראה מוכיח שיש כאן כמה תובנות מעניינות.

החברה (שבכלל החלה את דרכה כחברת שימושיות), נוקטת בגישת ה-Less – פחות פיצ'רים, פחות החלטות שהמשתמש צריך להחליט (User Settings), פחות דרכים לבצע משימות, עיצובים נקיים ולבנים ופחות מנהלה (פחות מסמכי פרויקט, פחות פגישות) ועוד הרבה פחות.

החברה אף הוציאה לאור ספר אלקטרוני שנקרא Getting Real שמסכם את הגישה והדרכים ליישומה (הספר הושק לפני חודש ומאז כבר נמכר ב-5000 עותקים!).

הבשורה "המזעזעת" ביותר לעולם השימושיות הינו: מוות לאפיון הפונקציונאלי. (רחמנא ליצלן!). בטענה כי אפיון פונקציונאלי נועד לצרכים פוליטיים בעיקר, משתנה ללא הפסקה ואינו רלוונטי לאפליקציות אינטרנט עשירות (בהם 10-15 מצבי תצוגה שונים לכל עמוד..), ממליצה החברה לגשת ישירות לעיצוב המסכים ולחסוך זמן רב של פגישות, אפיונים, שרטוטים ותכנונים.

בדיקות שימושיות

מעבדות שימושיות? הצחקתם אותנו. שאלוני שימושיות ארוכים בלתי פוסקים? כל כך רטרו…

אולי אחת הגישות החדשות היותר מעניינות. המגמה היא להעביר את בדיקות השימושיות לרמה הפרקטית ביותר.

איך עושים את זה?

Iteration

ביצוע איטרציות חוזרות ונשנות ברמה יומית ובדיקה של תגובות הגולשים האמיתיים של האתר. הרעיון העומד מאחורי גישה זו הוא שרק המשתמשים האמיתיים באתר יכולים להעיד על איכות חוויית המשתמש. (בניגוד למשתמשים מצומצמים שנקבצו למעבדת שימושיות).

The way to maximize user experience is unquestionably through iteration.

[David Hornik, VentureBlog]

ומנכ"ל writely – מעבד התמלילים האינטרנטי שנרכש ע"י Google לאחרונה:

We've probably had more releases already than Word did in its first decade.

User Sampling

גרסה משוכללת יותר של ה-Iteration ואהובה מאוד על Flickr. בוחרים 2000-3000 משתמשים ומבצעים את השינוי רק לגביהם. בוחנים את אופן השפעת השינוי עליהם כקבוצת ביקורת אל מול יתר משתמשי האתר.

Real Life Usability Tests

עוד שיטה היא לשלוח בוחנים עם מחשבים ניידים לשטח (בו נמצא קהל היעד), ולבצע בדיקות שימושיות קצרות בעזרתם האדיבה של המשתמשים. (אשר נמצאים בסביבתם הטבעית ולא ב"מעבדה").

שימושיות קונטקסטואלית

יש מספר חוקי שימושיות אינטרנטיים שנשמרו לאורך השנים. אחד מהם הוא ניווט גלובאלי וקונסיסטנטי לאורכו של כל האתר. אלא שמחקרים הוכיחו כי ניווט קונטקסטואלי מציע ערך רב בהרבה מאשר הניווט הגלובאלי, בייחוד באפליקציות אינטרנטיות. אפילו ג'ייקוב נילסן (כן, ההוא), כתב על כך במאמרו, עוד בסוף שנת 2004 :

Although it has some limited use, global navigation is overrated. Contextual navigation offers much more value, providing direct links to elements that are highly relevant to the user's current location (and presumably their current interest).

באפליקציות האינטרנט החדשות (כדוגמת BASECAMP), אנו יכולים לראות דוגמא קלאסית לניווט קונטקסטואלי שמצמצם את מאוד את אפשרויות הניווט בכל מסך על ידי סינון אפשרויות לא רלוונטיות ועל ידי כך ומייצר חוויית שימוש זורמת ומהירה.

טיפ: טכניקה מצוינת לניווט קונטקסטואלי נקראת epicenter design (שמשמעותו תכנון מוקד הרעש…). תחילה יש לבחור את האלמנט בעמוד אשר מהווה אבן היסוד שלו ("מטרתו הטהורה של העמוד") ובלעדיו העמוד חסר משמעות. יש להגדיר את השימושיות של אלמנט זה ולאחר מכן להתפתח ליתר העמוד. טכניקה זו מאפשרת להתמקד ב"מטרה הטהורה" של העמוד ולכן גורמת ליתר האלמנטים בעמוד להיות בנויים בסיס מטרה זו, דבר המייצר ניווט קונטקסטואלי באופן טבעי.

אגב, בעניין הזה חלה התפתחות מעניינת גם בתחום משחקי המחשב. לאחר דורות שבהם היינו רגילים לעבוד עם Heads-up displays (המכונה גם HUDS) – לוח מכוונים קבוע על המסך (כמות התחמושת שנותרה לנו למשל…), מתחילים המשחקים לשנות את הניווט הזה ומציגים את האינפורמציה על הכלי עצמו. (לדוגמא: כמות הכדורים תוצג על הנשק הנבחר עצמו).

סטנדרטים ועלייתו המטאורית של FIREFOX

הסטנדרטים (תקנים) לכתיבת קוד אינטרנטי (MARKUP LANGUAGE) נועדו לאפשר לאתרי האינטרנט להיות מוצגים באופן מיטבי על כל מכשיר אלקטרוני המחובר לאינטרנט, ללא תלות בתוכנת הדפדפן שבו, גודל המסך או סוג המכשיר.

הסטנדרטים (שמוגדרים ברובם ע"י ארגון האינטרנט העולמי W3C), היו קיימים מזה זמן רב, אך זכו לרוח גבית חזקה מכיוון תנועת ה-web 2.0 וכיום (בעיקר בחו"ל לצערי), האתרים נכתבים באופן סטנדרטי תוך הפרדה מוחלטת של תוכן מעיצוב האתר (המוגדר אך ורק בקבצי CSS).

60 שניות של סטטיסטיקה: 25% מהגולשים בעולם כבר משתמשים ב-FIREFOX כדפדפן הראשי שלהם. (ע"פ סקר W3C האחרון). אני מקווה כי החברות בארץ יצטרפו למגמה זו ויתחילו להתאים את האתרים אותם הן בונות גם לדפדפנים האחרים.

השימוש בתגיות

השימוש בתגיות (Tags) בעולם ה-web 2.0 נועד לארגן את המידע באתרי תוכן (בד"כ קהילתיים) באופן יעיל יותר. פריטי תוכן, כגון תמונה ב-Flickr, מתויגים ע"י המשתמש במספר תגיות המתארות את התמונה באופן המיטבי ביותר. לשימוש בתגיות יש השלכות רבות (ביניהן גם ארכיטקטורת המערכת) אך אנו נתמקד בהשלכות השימושיות הרלוונטיות.

התגיות בכלל מאפשרות ניווט מהיר בתוך ים מידע ע"פ מילות מפתח. השימוש בענן תגיות בפרט מאפשר להציג את המידע גם לפי מידת השכיחות שלו (תגית המופיעה מספר פעמים רב תופיע בגופן גדול יותר). אתרים רבים מבססים את החיפוש על פי שיטה זו (כגון http://del.icio.us/, Flickr ועוד…) ואנו רואים אותה הולכת וצוברת פופולאריות רבה. השיטה היא אינטואיטיבית, מקלה ומכוונת עבור הגולשים.

בהתעלם מהדיונים הפילוסופיים הרבים על טיב המידע שנאגד תחת התגיות הללו, ניתן לומר כי זו שיטת ניווט ראויה לאתרים קהילתיים בהם המשתמשים מייצרים תוכן רב.

לסיכום

אין ספק כי מגמות השימושיות החדשות הללו מכניסות פלפל ועניין לעולם השימושיות האינטרנטי. כעת נותר לראות אילו מהן ישפיעו באופן המשמעותי ביותר על חווית המשתמש באתרים, וישרדו לאורך השנים.

חשוב לציין כי למרות שהמאמר עוסק בעיקרו באפליקציות בעולם האינטרנט, הרי שחלק נכבד מהשיטות והמגמות המוצעות כאן ראויות לשמש ככלים גם באפליקציות שאינן אינטרנטיות.

אולי גם תאהב

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *